גריטה

גריטת אוניות בעיר צ'יטגונג, בנגלדש

גריטה היא דרך למחזור מתכת מכלי תחבורה, כגון אוניות, מכוניות ורכבות.

העיר אלאנג בהודו מובילה בעולם בתחום פירוק אוניות ומיחזור מתכת. בשטח המספנות באלאנג ממחזרים כמחצית מכלל האוניות המוצאות משירות פעיל סביב העולם. המספנות נמצאות במפרץ חמבאט. מכליות ענק, אוניות גלנוע ואוניות מכולות מועלות על החוף בעת הגאות ועם בוא השפל, מאות פועלים מפרקים את האונייה, תוך העברת כל חלק מתאים למיחזור. עשרות אלפי פועלים עובדים באלאנג בפירוק אוניות ומיליוני טונות של פלדה ממוחזרות מן האוניות. מדינות רבות באירופה הציגו תוכניות גריטה בקנה מידה גדול עם תמריץ כלכלי, במטרה להגדיל את הביקוש בשוק במגזר התעשייתי, בתקופת המיתון העולמי שהחל בשנת 2008.

בישראל יצאה לדרך באפריל 2010 תוכנית גריטה ממשלתית במטרה להמרצת תעשיית הרכב והסרת כלי רכב ישנים מהכביש. התוכנית עודדה החלפה של כלי רכב מיושנים בכלי רכב חדישים תמורת סכום של 3,000 ש"ח. כלי רכב מיושנים מהווים מפגע סביבתי בהיותם בעלי פליטה גבוהה של גזים מזהמים ורעילים, ומפגע בטיחותי בשל התיישנות מכלוליהם וחוסר במערכות בטיחות מודרניות. בתחילת 2013 הופסקה תוכנית הגריטה בישראל מפאת היעדר תקציב.

גישות לפי מדינות

אוסטריה

תוכנית גריטה של כלי רכב ישנים באוסטריה הושקה ב-1 באפריל 2009 והעניקה ללקוחות מענק כספי בסך 1500 אירו, אם הרכב היה בן יותר משלוש-עשרה שנים והרכב החדש עמד בקריטריוני הפליטה של תקן יורו 4. עד דצמבר 2009 הייתה תקרה של 30 000 כלי רכב.

קנדה

תוכנית ״מסרו את הרכב שלכם לגריטה״, המנוהלת על ידי ממשלת קנדה, מאפשרת לתושבי קנדה להחליף רכב שיוצר בשנת 1995 או קודם לכן במגוון תגמולים, כגון: מנוי לתחבורה ציבורית או 300 דולר קנדי.

סין

ביוני 2009 הושקה תוכנית גריטה ארצית, שבמסגרתה הוצעו הנחות בסך 450–900 דולר תמורת החלפת מכוניות ומשאיות ישנות ומזהמות במיוחד בחדשות, עד 31 במאי 2010. ציפו שהתוכנית תחליף 2 700 000 כלי רכב מזהמים בכבישים. לאחר התחלה לא מוצלחת במיוחד בחודשים הראשונים, הממשלה בסוף 2009 הגדילה את הפיצוי ל-5000–18000 יואן, או בערך 732–2632 דולר ארצות הברית, לכל רכב העומד בתנאים. ביוני 2010 הוכרז על הארכת התוכנית עד סוף 2010.

גרמניה

הרשויות הגרמניות חשפו תוכנית בלתי חוקית, שבמסגרתה, לפי הערכות פדרציית הבלשים הגרמנים, כ-50 000 כלי רכב שלכאורה הוצאו משימוש יוצאו לאפריקה ולמזרח אירופה. בניגוד לתוכנית האמריקאית ״כסף תמורת מכוניות ישנות״, שמחייבת סוכנויות להשמיד מנועים ישנים באמצעות ריקון שמן המנוע והזרקת סיליקט נתרן במקומו, התוכנית הגרמנית דרשה רק לשלוח כלי רכב שהוצאו משימוש למטמנות עם מסמכים שקל לזייף—וכך למעשה ״אפשרה״ ליצוא הבלתי חוקי להימשך.

הממלכה המאוחדת

בתקציב 2009 הנהיגה הממלכה המאוחדת תוכנית תמריצים לגריטה של כלי רכב ישנים. תוכנית הגריטה נועדה לספק תמיכה פיננסית לתעשיית הרכב לאחר שהמיתון הוביל לירידה במכירות רכבים חדשים. בדרך כלל מניחים שלרכבים חדשים יש יתרונות סביבתיים, אך הכלכלן וילם בויטר הטיל ספק בתועלת הסביבתית של תוכנית זו. 28 בספטמבר 2009 אושר שהממשלה תקצה תקציב נוסף להרחבת התוכנית. מעתה היא תכלול כלי רכב שנרשמו עד 29 בפברואר 2000 (כולל). התוכנית נסגרה ב-31 במרץ 2010. סוכנות רישוי הנהגים והרכב (DVLA) ממלאת תפקיד מרכזי בהבטחת גריטה חוקית של כלי רכב. עם זאת, הם עצמם אינם אוספים את כלי הרכב. את העבודה מבצעים מתקני טיפול מורשים לגריטה (ATF).

אירלנד

רפובליקת אירלנד הנהיגה בפעם השנייה תוכנית גריטה של כלי רכב ישנים ב-10 בדצמבר 2009, והציעה 1500 אירו עבור כלי רכב בני יותר מעשר שנים. ההנחה חלה על מס רישום כלי רכב וניתן היה להשתמש בה רק עבור כלי רכב עם פליטות שאינן עולות על 140 ג׳/ק״מ. בשנת 2010 עלות התוכנית הופחתה ל-1250 אירו לכל רכב שנגרט, ומועד סיום התוכנית נקבע ל-30 ביוני 2011. תוכנית הגריטה הראשונה של כלי רכב ישנים פעלה בתחילת שנות ה-1990.

הודו

ממשלת הודו, במסגרת תקציב האיחוד לשנת 2021, הנהיגה מדיניות וולונטרית לגריטת כלי רכב במטרה להיפטר מכלי רכב לא יעילים ומזהמים. לפי המדיניות, כלי רכב פרטיים בני יותר מ-20 שנים וכלי רכב מסחריים בני יותר מ-15 שנים יידרשו לעבור בדיקת כשירות טכנית במרכז שירות מורשה. לצד המדיניות הוולונטרית, בהודו קיימת גם מדיניות חובה לגריטת כלי רכב, החלה באזור הבירה הלאומי (NCR), שלפיה כל רכב דיזל בן יותר מ-10 שנים ורכבי בנזין בני יותר מ-15 שנים אינם רשאים לנוע בתחומי האזור.

ראו גם

• טרנטה

קישורים חיצוניים

• ניר בן-טובים‏, תכנית הגריטה חוזרת, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2012
• תוכנית לגריטת כלי רכב ישן, באתר משרד הרישוי