פרוקולוס
| לידה | Albingaunum | ||
|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
281 | ||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||
| בת זוג |
Vituriga | ||
| ילדים |
הרניאנוס | ||
| |||
פרוקולוס (בלטינית: Proculus; מת בשנת 281 לערך) היה אוזורפטור (תופס שלטון בכוח) רומי, שניסה לתפוס את שלטונו של הקיסר פרובוס בשנת 280.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפרוקולוס היה ככל הנראה קשר משפחתי עם הפרנקים, אליהם פנה לשווא כאשר ניסיונותיו להשיג את השלטון האימפריאלי נכשלו.[1] הוא היה יליד אלבינגאונום[2] (כיום אלבנגה (אנג') בליגוריה שבצפון-מערב איטליה). הוא נחשב לאציל, אולם אבותיו היו שודדים, והרכוש שנשדד היה מקור עושרו העצום.[2] לאחר שתפס את משרתו הקיסרית במערב, הוא הצליח לחמש 2000 מהעבדים[3] שבלטיפונדיה שלו. הוא היה נשוי לאישה בשם ויטוריגה (Vituriga), שבבגרותה קיבלה את הכינוי "סַמסוֹ" (Samso) בשל היותה "גברתנית".[4][5] בזמן שלטונו היה לפרוקולוס בן אחד, הרניאנוס, בן ארבע.[6]
פרוקולוס היה חייל שאפתן, שפיקד על יותר מלגיון אחד כטריבון;[7] כאשר בשנת 280 התבקש על ידי אנשי לוגדונום (אנג') (ליון), שפתחו במרד נגד הקיסר פרובוס, להתמנות לקיסר,[8] הוא הסכים והכריז על עצמו כקיסר שותף עם בונוסוס. לפי ההיסטוריה אוגוסטה, "בכל זאת, הוא הועיל לגאלים למדי. הן הוא מחץ את האלמאנים – שאז כונו עדיין גרמנים – לא בלי זוהר של תהילה, אף כי תמיד נלחם בשיטה של שודדים".[9]
עם שובו מהלחימה בסאסאנים בסוריה, אילץ פרובוס את פרוקולוס לסגת צפונה. לאחר שלא הצליח למצוא תמיכה בקרב הפרנקים, הוא נבגד על ידם[1] והוסגר לידי פרובוס, שהוציא אותו להורג בסביבות שנת 281. עם זאת, פרובוס לא חיסל את משפחתו של פרוקולוס.[10] צאצאיו נותרו באלבינגאונום, ועל פי ההיסטוריה אוגוסטה, הצהירו כי אין ברצונם להיות לא קיסרים ולא שודדים.[11]
בהיסטוריה אוגוסטה מצוטטת איגרת מאת פרוקולוס, שייתכן והיא בדיונית. היא מתחילה בהתרברבות לכאורה על כישוריו המיניים: "פרוקולוס מברך את שאר בשרו מייקיאנוס. תפסתי מאה בתולות מארץ הסרמטים. מהן על עשר באתי בלילה אחד, וככל שהיה בכוחי עשיתי אותן כולן לנשים תוך 15 יום".[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "פירמוס, סטורנינוס, פרוקולוס ובונסוס: חיי פרוקולוס", פרקים יב–יג, עמ' 396–397.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Historia Augusta, The Lives of Firmus, Saturninus, Proculus and Bonosus
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יג, 5.
- 1 2 היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 1.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 2.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 3.
- ↑ לדברי דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 396, הערה 64: "מתברר, כי ברבע האחרון של המאה השלישית כבר הכירו בחבל ארץ זה, כבחבלי ארץ רבים באימפריה, דרך התרגומים – או אף מסיפורים בעל פה שהילכו בציבור... את שמעו של שמשון המקראי, עד כדי להעניק כינוי סמסו (מעין שמשונה) לאישה גברתנית ובעלת מעמד בקהילה".
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 4.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 5.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יג, 1.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יג, 3 (תרגום דוד גולן).
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 397, הערה 69: "משמע, פרובוס המית אותו, אך לא הכרית את משפחתו".
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יג, 5.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, חיי פרוקולוס, יב, 6–7 (תרגום דוד גולן).