לדלג לתוכן

בנין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בִּנְיָן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאבניין
הגייה*binyan
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשב־נ־י/ה
דרך תצורהמשקל קִטְלָן
נטיותבִּנְיַן־; ר׳ בִּנְיָנִים, בִּנְיְנֵי־
בניין רב‏‏־קומות
  1. מלאכת הקמת מבנים.
    • "כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ." (הגדה של פסח)
    • ”עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ז)
  2. מבנה גדול ובעל חלל הנועד לשיכון או התכנסות של פרטים. חלל זה תחום מצדדיו בקירות, ועל־פי־רוב הוא מקורה.
    • ”וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד“ (יחזקאל מ, פסוק ה)
    • ”אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן-אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּי-דְנָה בִנְיָנָא בָּנַיִן“ (עזרא ה, פסוק ד) (מארמית: אֲזַי כֵּן אָמַרְנוּ לָהֶם מִי הֵם שְׁמוֹת אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹנִים בִּנְיָן זֶה)
    • ”פיגומים ובניינים / (טוב מאוד, טוב מאוד) / מטפסים לעננים / (טוב מאוד, טוב מאוד)“ (אח, איזה יום יפה!, מאת חיים חפר)
    • עברנו לגור בבניין חדש.
  3. (בלשנות) תבנית של תנועות ועיצורים, שלתוכה משובצים עיצורי השורש לגזירת פעלים בשפות השמיות.
    • הפועל "נשמר" שייך לבניין נפעל.
    • היום למדתי בבית הספר את הבניין הראשון משבעת הבניינים בעברית.

גזרון

[עריכה]
  • מופיע במקורות אכדיים - בּיִִנִיתוּ binītu בהוראת מבנה . מופיע גם בצורת "בִּינוּאתֻ" binûtu בהוראת - יצירה ,הֵרָאוּת, צורה . אחד מתאריו של אל הכנעני קרוי בלשון אוגריתית -"בַּני בְּנוּת" bny bnwt במשמעות "יוצר-היצורים" [1].
  • מצרית עתיקה בהגיית - 'בֶּנְבֵּן' Bnbn בהוראת - משכנו של מבנה מיתי-מצרי ,שם של מקום מקודש. בניבים / שפות: אמורית, פניקית, פונית, ערבית דרומית עתיקה - בֲּני bny מופיע כפועל בהוראת לבְנוֹת [2].
  • מושאל לסורית קלאסית, וארמית ישראלית בצורת "בְּנִית" וגם "בְּנִיא" ܒܢܝܐ בהוראת בנין . ערבית - בינא بِنَاء- בהוראת בנין . מושאלת לפרסית بنا בהוראת "שכבת-לְבֵנִים".

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מלאכת הקמת מבנים

מבנה גדול ובעל חלל

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בניין
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: חומרי בניה
השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערות

[עריכה]
  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)

סמוכין

[עריכה]
  1. ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 230 : "bny-bnwt"
  2. ↑ ראה שם