תל

תֵּל

לשון המקרא גבעה מלאכותית, שטח קרקע שהוגבה כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך הדורות.
- ”...וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת־הָעִיר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד.“ (דברים יג, פסוק יז)
- ”...וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל־רַבַּת בְּנֵי־עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה – וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה, וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה...“ (ירמיהו מט, פסוק ב)
- תלים מהווים כר פורה למחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם.
עברית חדשה גל, ערמה, מערום (של אבנים, חציר וכו').
- האתר "גלגל רפאים" שברמת הגולן בנוי מאבני בזלת המסודרות במעגלים ובמרכזו תל אבנים בגובה של כ־6-5 מטרים.

המילה משותפת למס' לשונות שמיות. כגון; אכדית, tillu; ארמית, ܬܷ݁ܠܴ݁ܐ (תִּלָּא); אוגריתית, tl (תל); וערבית, ‫تَلّ‬ (תַלּ).
מקבילות בשפות אפרו־אסייתיות שאינן שמיות: האוסה, tulluwaa; אומורו, tulluu; מצרית, twꜣ – נשא, להלן הירוגליף:

מהמקבילות בשפות אלו ניתן להסיק כי השורש המקורי היה ת־ל־י/ה.