לדלג לתוכן

UR-100N

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
UR-100N
УР-100Н ,15А30
טיל מוכן להעברה
טיל מוכן להעברה
מידע בסיסי
קוד נאט"ו SS-19 Stiletto עריכת הנתון בוויקינתונים
ייעוד טיל קרקע-קרקע
מדינת מקור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
פיתוח משרד משינוסטרויניה
יצרן מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל
תקופת השירות 1975–הווה (כ־51 שנים)
מפעילים ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות, רוסיהרוסיה רוסיה
פלטפורמת שיגור מבנה תת-קרקעי
גרסאות UR-100N UTTX, UR-100N
מאפיינים כלליים
משקל 105,600 ק"ג
ממדים
אורך 27 מטרים
קוטר 2.5 מטרים
ביצועים
טווח 10,000 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

UR-100N, (ברוסית:УР-100Н; קוד דיווח נאט"ו:SS-19 Stiletto; בברית המועצות: 15А30[1]) היה טיל בליסטי בין-יבשתי מתוצרת ברית המועצות. UR פירוש "Универсальная Ракета", "טיל אוניברסלי/כללי", אות "N" מסמלת "חדש". הוא פותח כגרסה משופרת של UR-100 ונועד להחליפו במערך הטילים האסטרטגיים הסובייטי. הטיל נכנס לשירות בחיל הטילים האסטרטגיים בשנת 1979 ונמצא בשירות גם כיום.

פיתוח ה-UR-100N החל בשנת 1969 במשרד התכנון משינוסטרויניה שבראשות ולדימיר צ'לומיי. הטיל נועד להיות דור חדש של טיל בליסטי בין-יבשתי, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר ובמערכת שרידות משופרת לעומת ה-UR-100.

הניסויים של הטיל החלו בשנת 1973 בקוסמודרום בייקונור. לאחר השלמת הניסויים הוכנס ה-UR-100N לשירות בשנת 1979.

בניגוד ל-UR-100, ה-UR-100N תוכנן מלכתחילה לשאת ראש קרב מתפצל מסוג MIRV, הכולל עד שישה ראשי קרב גרעיניים בעלי יכולת פגיעה במטרות נפרדות. הטיל צויד גם באמצעים שנועדו להגדיל את יכולתו לחדור מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים.

בשנת 1976 החל פיתוח גרסה משופרת, UR-100N UTTKh (ברוסית: УР-100Н УТТХ; 15А35). פירוש UTTKh הוא Улучшенные тактико-технические характеристики – "נתונים טקטיים-טכניים משופרים". בגרסה זו שופרו מערכת הבקרה וההנחיה, האמינות ומשך האחסון של הטיל, וכן הוגדלו הטווח והדיוק. ה-UR-100N UTTKh נכנס לשירות בשנת 1980.

ה-UR-100N UTTKh נותר בשירות רוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות. חלק מהטילים שנותרו בשירות הותאמו לנשיאת מערכת הגלישה ההיפרסונית אוונגארד במקום תצורת ראשי הקרב המקורית.

ה-UR-100N יכול לשאת ראש קרב יחיד או ראש קרב מתפצל מסוג MIRV. בתצורת MIRV הוא נושא עד שישה ראשי קרב גרעיניים. בנוסף לראשי הקרב הטיל נושא אמצעי חדירה שנועדו להקשות על גילויו ויירוטו בידי מערכות הגנה נגד טילים.

ה-UR-100N הוא טיל דו-שלבי המונע באמצעות דלק רקטי נוזלי. הטיל משוגר מממגורה ומצויד במערכת הנחיה אינרציאלית.

טווח הטיסה המרבי של הטיל הוא כ-10,000 ק"מ, ודיוק הפגיעה שלו מוערך בכמה מאות מטרים, בהתאם לגרסה ולתנאי השימוש.

  • 15А30 – UR-100N, הגרסה הבסיסית.
  • 15А35 – UR-100N UTTKh, גרסה משופרת בעלת טווח, דיוק ואמינות משופרים.
  • UR-100N UTTKh עם אוונגארד – גרסה שהותאמה לנשיאת מערכת הגלישה ההיפרסונית אוונגארד במקום תצורת ראשי הקרב המקורית. מערכת זו נכנזה לשירות בשנת 2019.

שימושים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס ה-UR-100N UTTKh פותח משגר הלוויינים רוקוט, שנועד לשיגור לוויינים למסלולים שונים. כמו כן פותח על בסיס הטיל משגר החלל סטרלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא UR-100N בוויקישיתוף
  • מידע על טיל
  • תיאור הטיל (ברוסית)
  • נתונים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ על פי GRAU